נבואת בלעם. כל שבט שוכן לעצמו. ככוכבי השמים וכחול הים. אין פתחי האוהלים מכוונים זה כנגד זה. הצניעות שבמחנה. לכל אחד דרך בעבודת ה'. פתחו לי פתח כפתחו של מחט. 'מה טובו אוהליך יעקב'.
רמב'ם: שמירת המקדש בלילה. מנחת חינוך, רא'ש: שמירה גם ביום. מורה נבוכים: שמירה למניעת כניסת זרים וטמאים. שמירה בזמן הזה. מידות: עונשם של הנרדמים בשמירה.
דיני הסוטה. רמב'ן: פלא ונס קבוע שיעשה בישראל. משרבו המנאפים פסקו המים המרים. חטא העגל. תפילת חנה. השכנת שלום בין איש לאשתו. האישה שירקה על רבי מאיר. לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו.
חטא המתאוננים. 'בקצה המחנה' ערב רב או קצינים. טענת העם כנגד המן. הייאוש של משה ואליהו מעם ישראל. שבעים הזקנים היו השוטרים במצרים. כיסא של אליהו בברית מילה.
'ויקצוף משה'. ויקרא רבה: בשלושה מקומות כעס משה. אלישע כעס על יהורם ונסתלקה ממנו רוח הקודש. רבי חיים ויטאל: האר'י ז'ל הקפיד על מידת הכעס. זוהר. בעל התניא באגרת הקודש. מגיד מישרים. אגרת הרמב'ן.
רוצח בשגגה נס לעיר מקלט עד מות הכוהן הגדול. בית ראשון חרב בגלל עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. בית שני חרב בגלל שנאת חינם. המלבין פני חברו ברבים. שכר המשמח בני אדם.
בלק. זקני מדין. כוחו של משה. כלי יקר: הפחד מהאמורי. ערב שבת בין השמשות. מהר'ל. מדוע נבראה האתון. רבי יהודה החסיד. היין שהחמיץ לרב הונא. רבי חיים מוולוז'ין. תולדות יעקב יוסף.
בלעם. 'הן עם כלביא יקום'. יתגבר כארי לעמוד בבוקר. שכר קריאת שמע. דוד וגולית. 'יעלזו חסידים'. מר עוקבא ורבי אלעזר. מהר'ל בנתיבות עולם. 'שם ה' נקרא עליך'- תפילין שבראש. הזהיר בציצית.
נבואת משה לעומת נבואת בלעם. בלעם, איוב ויתרו היו יועציו של פרעה. בלעם, דואג, אחיתופל וגיחזי אין להם חלק לעולם הבא. בלעם נהרג. רות בתו של עגלון, בנו של בלק. לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות שלא לשמן, שמתוך שלא לשמן, יבוא לשמן.
לדוד היה מותר להילחם במואב בגלל שבלק מלך מואב קרא לבלעם לקלל את ישראל. לדוד היה מותר להילחם בארם בגלל בלק שהגיע מארם. שלושת השבועות, שתיים לעם ישראל ואחת לאומות העולם.
פי האתון. רמב'ן: טעם הנס. פרקי אבות: עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות. תוספות יום טוב. רבי עובדיה מברטנורא. תפארת ישראל. רבי יעקב עמדין בספרו 'לחם שמים'. פרקי דרבי אליעזר. עידו הנביא. רד'ק.
