נבואת בלעם. כל שבט שוכן לעצמו. ככוכבי השמים וכחול הים. אין פתחי האוהלים מכוונים זה כנגד זה. הצניעות שבמחנה. לכל אחד דרך בעבודת ה'. פתחו לי פתח כפתחו של מחט. 'מה טובו אוהליך יעקב'.
נזיר, חוטא או קדוש? הרב דסלר. שמעון הצדיק והנזיר מהדרום. רמב'ם: שמירת בריאות הגוף לעבודת ה'. הרוצה ליהנות יהנה כאלישע, ושאינו רוצה ליהנות אל יהנה כשמואל. רבי יהודה הנשיא לא נהנה מהעולם הזה.
חטא המתאוננים. 'בקצה המחנה' ערב רב או קצינים. טענת העם כנגד המן. הייאוש של משה ואליהו מעם ישראל. שבעים הזקנים היו השוטרים במצרים. כיסא של אליהו בברית מילה.
חטא המרגלים. הסיבות לחטא. 'ונהי בעינינו כחגבים'. דברי יהושע וכלב. 'ויבא עד חברון'. כלב התפלל במערת המכפלה. הבטחת ארץ ישראל לאבות וזכותנו על ארץ ישראל. 'עלה נעלה וירשנו אותה'.
מתנות כהונה: מעשר ללוי ותרומה לכוהן. מעשר דינו כחולין. לכוהן וללוי אסור לסייע לישראל בגורן. מתנות כהונה צריך לאכול כדרך שהמלכים אוכלים. "עשר תעשר" - עשר בשביל שתתעשר. בנתינת מעשרות מותר לנסות את ה'.
מינוי יהושע לממשיכו של משה. יהושע משרת משה. מלחמת יהושע בעמלק. יהושע לא הוציא את דיבת הארץ עם שאר המרגלים. ציווי ה' ליהושע 'חזק ואמץ'. פרוש הגר'א לפסוק 'חזק ואמץ'.
מטרת כתיבת המסעות של בני ישראל במדבר. הסבר הפסוק: "ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה', ואלה מסעיהם במוצאיהם". מספר המסעות רומז לשמו של הקב"ה המונה ארבעים ושתיים אותיות ונרמז בתפילת "אנא בכוח".
בלעם. 'הן עם כלביא יקום'. יתגבר כארי לעמוד בבוקר. שכר קריאת שמע. דוד וגולית. 'יעלזו חסידים'. מר עוקבא ורבי אלעזר. מהר'ל בנתיבות עולם. 'שם ה' נקרא עליך'- תפילין שבראש. הזהיר בציצית.
פי האתון. רמב"ן: טעם הנס. פרקי אבות: עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות. תוספות יום טוב. רבי עובדיה מברטנורא. תפארת ישראל. רבי יעקב עמדין בספרו 'לחם שמים'. פרקי דרבי אליעזר. עידו הנביא. רד"ק.
נבואת משה ונבואת בלעם. יועציו של פרעה. בלעם, דואג, אחיתופל וגיחזי אין להם חלק לעולם הבא. בלעם נהרג. רות בתו של עגלון, בנו של בלק. לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות שלא לשמן, שמתוך שלא לשמן, יבוא לשמן.
בלק. זקני מדין. כוחו של משה. כלי יקר: הפחד מהאמורי. ערב שבת בין השמשות. מהר'ל. מדוע נבראה האתון. רבי יהודה החסיד. היין שהחמיץ לרב הונא. רבי חיים מוולוז'ין. תולדות יעקב יוסף.
לדוד היה מותר להילחם במואב בגלל שבלק מלך מואב קרא לבלעם לקלל את ישראל. לדוד היה מותר להילחם בארם בגלל בלק שהגיע מארם. שלושת השבועות, שתיים לעם ישראל ואחת לאומות העולם.