נבואת משה ונבואת בלעם. יועציו של פרעה. בלעם, דואג, אחיתופל וגיחזי אין להם חלק לעולם הבא. בלעם נהרג. רות בתו של עגלון, בנו של בלק. לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות שלא לשמן, שמתוך שלא לשמן, יבוא לשמן.
סדר חניית השבטים. דגלי השבטים. ר' שמחה זיסל זיו, הסבא מקלם. הסדר הוא מעקרונות המוסר. סדר הלימוד. סדר ישיבה בבית המדרש. רב כהנא ורבי יוחנן. ארי עלה מבבל. ארי שאמרת נעשה שועל.
מצוות הווידוי. האם יש מצווה לחזור בתשובה. תשובה מלשון לשוב. חזרה בתשובה היא חזרה לגיל שאין בו חטא או לזמן מעמד הר סיני. אסור להקיז דם בערב חג. זכירת מתן תורה. נענוע בזמן הלימוד.
פסח שני. 'טמאים לנפש אדם'. נושאי ארונו של יוסף. מישאל ואלצפן. עוסקים במת מצווה. רב יצחק ורב יהודה לא קראו קריאת שמע. מהר'ל בתפארת ישראל. מי שלא קיים מצווה לא קנה שלמות רוחנית.
פי האתון. רמב"ן: טעם הנס. פרקי אבות: עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות. תוספות יום טוב. רבי עובדיה מברטנורא. תפארת ישראל. רבי יעקב עמדין בספרו 'לחם שמים'. פרקי דרבי אליעזר. עידו הנביא. רד"ק.
סמיכות הפרשיות של מינוי יהושע והקרבת קורבנות תמיד ומוסף. פני משה כחמה ויהושע כלבנה. במוסף שבת אין חטאת. השלמות שבשבת. החטאים שהיו בחגים. חטאו של אברהם.
רוצח בשוגג. עיר מקלט. אסור לקחת כופר מרוצח. כופר בשור שהרג. מידת החנופה. המתחנף אין תוכו כברו. הסיבות לגלות: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. חורבן בית המקדש בעוון שפיכות דמים.
נבואת בלעם. כל שבט שוכן לעצמו. ככוכבי השמים וכחול הים. אין פתחי האוהלים מכוונים זה כנגד זה. הצניעות שבמחנה. לכל אחד דרך בעבודת ה'. פתחו לי פתח כפתחו של מחט. 'מה טובו אוהליך יעקב'.
בלק. זקני מדין. כוחו של משה. כלי יקר: הפחד מהאמורי. ערב שבת בין השמשות. מהר'ל. מדוע נבראה האתון. רבי יהודה החסיד. היין שהחמיץ לרב הונא. רבי חיים מוולוז'ין. תולדות יעקב יוסף.
בלעם. 'הן עם כלביא יקום'. יתגבר כארי לעמוד בבוקר. שכר קריאת שמע. דוד וגולית. 'יעלזו חסידים'. מר עוקבא ורבי אלעזר. מהר'ל בנתיבות עולם. 'שם ה' נקרא עליך'- תפילין שבראש. הזהיר בציצית.
פי האתון. רמב"ן: טעם הנס. פרקי אבות: עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות. תוספות יום טוב. רבי עובדיה מברטנורא. תפארת ישראל. רבי יעקב עמדין בספרו 'לחם שמים'. פרקי דרבי אליעזר. עידו הנביא. רד"ק.
לדוד היה מותר להילחם במואב בגלל שבלק מלך מואב קרא לבלעם לקלל את ישראל. לדוד היה מותר להילחם בארם בגלל בלק שהגיע מארם. שלושת השבועות, שתיים לעם ישראל ואחת לאומות העולם.