פרשת תזריע - קורבן יולדת

"אדם כי יקריב". דין קורבן גזול. הקורבן המושלם. "עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת". תלמידי אברהם ותלמידי בלעם. טעם הסמיכה על הקורבן. קורבן מלשון התקרבות.

שוחטים את קורבן החטאת במקום ששוחטים את קורבן העולה כדי שלא לבייש את החוטא. אסור להלבין פנים בשעת תוכחה. השמירה על כבודו של העבד. ההיתר להראות לתלמידים נגע צרעת.

המנחה נאכלת מצה. חמץ מורה על גאווה. חטאם של נדב ואביהוא בחוסר ענווה. ממעטים בניסים.

ברית מילה. מילה בזמנה דוחה שבת. הברית בין עם ישראל לקב'ה. בזכות הברית זוכים לרשת את הארץ ולמתנת השבת. גלות בגלל ביטול ברית מילה. אברהם נימול ביום כיפור. ברכת רפאנו על המילה.

נגע צרעת. ערכין. 'וציווה הכוהן'. מהרש'א. צרעת הבית. חן מקום על יושביו, חן אישה על בעלה, חן מקח על מקחו. שלושה צועקים ואינן נענין. הגר'א. אין אדם נוגע במוכן לחברו. מגיד מישרים. בית יוסף.

הווידוי של הכוהן הגדול ביום כיפור. מדוע הכוהן הגדול מתוודה שלוש פעמים. נוסח הווידוי. מדוע יש צורך בווידוי בפה.

מדוע נאמרה הפרשה אל כל עדת ישראל. גופי תורה תלויים בה. קדושה על ידי הליכה בהנהגותיו של הקב"ה. פרישה מהעריות. נבל ברשות התורה.

ספירת העומר. טעם מצוות ספירת העומר ציפייה למתן תורה. רמב"ם: מצוות עשה מן התורה לספור גם בזמן הזה. מדוע מונים את הימים שעברו. מדוע ניתנה תורה רק אחרי ארבעים ותשעה ימים. תיקון המידות. מנחת העומר משעורים שהם מאכל בהמה. מנחת שתי הלחם מחיטים שהם מאכל אדם. מנחת העומר ומנחת סוטה.

שמיטה. יובל. כדי שתדעו שהארץ שלי היא. גלות כעונש על ביטול מצוות שמיטה. חביבה ארץ ישראל שבחר בה הקב'ה. שכינה שורה רק בארץ ישראל. רבי יעקב עמדין. רבי זירא התענה כדי לשכוח תלמוד בבלי.

אינו דומה מועטין העושים את התורה למרובים. יהונתן ונערו והפלשתים. מלחמת ברק וסיסרא. מלמת גדעון והמדיינים. מלחמת שמואל בפלשתים. חזקיהו וסנחריב מלך אשור. מתתיהו ובניו. חטאו של בר כוכבא.