טעם מצוות הקרבת קורבן חטאת. מדוע מכפר קורבן חטאת על עברה בשוגג ולא על עברה במזיד. מדוע נאמר "נפש כי תחטא". חטאת כוהן גדול. חטאת סנהדרין. חטאת מלך. חטאת יחיד.
איסור אכילת תולעים. פרי חדש. זוהר: צריך להיזהר מאכילת דברים טמאים ומדיבור בדברים אסורים. רמב'ם הלכות דעות. מסכת חולין, תוספות. חמורו של פנחס בן יאיר. מסילת ישרים. ספירת העומר.
צרעת הבית בארץ ישראל. צרעת בית כעונש על גזל וצרות עין. בזמן כיבוש הארץ הגויים ישאירו בתים מלאים כל טוב. בהריסת הבית יתגלו האוצרות שהחביאו הגויים. "כוחי ועוצם ידי". הצרעת מגיעה בהדרגה: בבית, בבגדים או בגוף.
המצטער על מות שני בני אהרון. בן עזאי שלא שימש את רבי ישמעאל. אליהו, אלישע ובני הנביאים. כשחלה רבי אליעזר. מיתת רבי עקיבא. תפילת חנה. שמואל. עמל התורה של יעקב.
'מפני שיבה תקום'. שערי תשובה. מצוות הצדקה. עבודה זרה: רבי אלעזר בן פרטא, רבי חנינא בן תרדיון, רבי יוסי בן קיסמא, רבי יוחנן בן זכאי, נקדימון בן גוריון. רבי חיים ויטאל.
מנחת העומר משעורים כדי שתתברך התבואה. מנחת שתי הלחם מחיטים כדי שיתברכו פרות האילן. בארבעה זמנים העולם נידון. הקשר בין מנחת שתי הלחם לפרות. הטעם לאיסור הקזת דם בערב חג שבועות.
רש'י:'שתהיו עמלים בתורה'. ב'ח, ט'ז, מהרש'ל - לימוד תורה מתוך עמל. רבי חיים ויטאל על לימוד האר'י. רבי חיים מוולוז'ין על לימוד הגר'א. לימוד התורה של הפני יהושע והמשנה ברורה. מעלת החזרה בלימוד.
ברית מילה דוחה שבת. ברית בין ה' לישראל. ברית על ירושת הארץ. ברית מילה בזמנה. שבת וארץ ישראל. גלות כעונש על ביטול מילה. הברית של אברהם. ברכת רפאנו כנגד ברית מילה.
ברית מילה. מילה בזמנה דוחה שבת. הברית בין עם ישראל לקב'ה. בזכות הברית זוכים לרשת את הארץ ולמתנת השבת. גלות בגלל ביטול ברית מילה. אברהם נימול ביום כיפור. ברכת רפאנו על המילה.
ארבעה חשובים כמת: עני, מצורע, סומא ומי שאין לו בנים. מצורע יושב בדד מחוץ למחנה. צרעת כעונש על לשון הרע וגסות הרוח. עוזיהו נענש בצרעת כי רצה להקטיר קטורת. ינאי ושמעון בן שטח.
תפילת משה על מרים. צרעת עונש על לשון הרע. צרעת נעמן שר צבא ארם, תגובת יהורם. צרעת גיחזי, העגל שעשה ירובעם. סוטה: חוליו של אלישע, שמאל דוחה וימין מקרבת.
ספר ויקרא פרשת תזריע - ראיית נגע על ידי כוהן עם משקפיים
נגע צרעת. מסכת נגעים. טהרת כוהן מצורע. מנחת חינוך. ראיית נגע על ידי כוהן עם משקפיים. תפארת ישראל. רבה בר נחמני: טהור טהור. רמב'ם: טומאת צרעת. כסף משנה. לא בשמיים היא. חתם סופר.