פרשת וארא - הכרת הטוב

משה פחד מתגובת פרעה להריגת המצרי. חומרת עבירת לשון הרע. קטורת מכפרת על לשון הרע. מעלת דורו של אחאב. "והיא שעמדה" בהגדה של פסח.

הכבדת הלב של פרעה. שלילת הבחירה ומניעת התשובה. רמב'ן: הכבדת הלב רק במכות האחרונות. רמב'ם: הכבדת הלב כעונש. הכבדת הלב של סיחון ושל הכנענים. מלחמת גוג ומגוג.

מצוות ההגדה. התשובה לשאלת הבן החכם. זכר ליציאת מצרים. איסור אכילת אפיקומן לאחר אכילת קורבן פסח.

המן- לחם מן השמיים. הכנות לשבת. שמחת דוד בהעלאת הארון מבית עובד. השמחה בעשיית המצוות. להגיד לכבוד שבת. טעימה מהתבשיל לפני שבת. זכר הזיעה בהכנת צורכי שבת. שכר המענג את השבת.

'ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני'. אור החיים- ההכנות לקבלת התורה. הלל, שמעיה ואבטליון, בני בתירא. 'כפה עליהם הר כגיגית'. הבעל שם טוב.

אזהרת התורה על היחס לגר, ליתום ולאלמנה. אסור להזכיר לגר את עברו. עם ישראל היה גר במצרים. העונש של המצער אלמנה. דאגתו של רבי ישראל מסלנט לאלמנה.

השולחן. לחם הפנים. בית גרמו. כסידורו כן סילוקו. שמעון הצדיק. אחד אמר הגיעני כפול. 'זה השולחן אשר לפני ה''. שולחנו של האדם מכפר עליו. מגיד מישרים. רמב'ם הלכות דעות. תענית דיבור. אגרת הגר'א.

'שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד'. אור החיים. זוהר החדש. חתם סופר. זית משכח לימוד, שמן זית משיב לימוד. בעל הטורים. מעלת השמן. עם ישראל נמשל לשמן.

מונים את העם באמצעות מחצית השקל. רמב'ם: ראייה משאול שספר בטלאים. דוד מנה ישירות את העם והעם נענש. רמב'ן וילקוט שמעוני: העם נענש על שלא תבעו את בניין בית המקדש.

מסירות הנפש של חור עמדה לנכדו בצלאל. הר סיני לא התקדש במסירות ולכן נפסקה קדושתו. הר הבית התקדש במסירות ולכן קדושתו נצחית. קדושה שניה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא.

ספר שמות הוא ספר הגאולה. השראת השכינה במשכן. עבודת ה' באהבה וביראה. מתן תורה. מעשר שני. מותם של נדב ואביהוא בחנוכת המשכן. מותו של עוזה בהעלאת הארון. שבירת הכוס בחתונה. השיר של רב המנונא בחתונה.