פרשת וארא - הכרת הטוב

משה והסנה. נבואת אהרון במצרים. 'ושמח בליבו'. 'שבת אחים'. 'זקן אהרון'. ביטול מידת הגאווה. 'ואנכי תולעת'. משה הסתכל באספקלריא. חולדה הנביאה. ביטול חמץ. רבי יונתן איבשיץ. 'והאיש משה עניו'.

הכבדת הלב של פרעה. שלילת הבחירה ומניעת התשובה. רמב'ן: הכבדת הלב רק במכות האחרונות. רמב'ם: הכבדת הלב כעונש. הכבדת הלב של סיחון ושל הכנענים. מלחמת גוג ומגוג.

הטעם לאכילת מצה, מרור וחרוסת. טעם הישיבה בסוכה. טעם אכילת הסימנים בראש השנה. ספר החינוך: אחרי הפעולות נמשכים הלבבות. כיוון התפילה לארץ ישראל והמקדש.

הנסיון במרה הוא מבחן אמונה לעם ישראל. מכילתא: המתקת המים היא נס בתוך נס. המתקת המים ביריחו על ידי אלישע היא נס בתוך נס. מסכת סוטה- שלוש חינות הן: חן מקום, חן אשה וחן מקח.

אבני המזבח צריכות להיות שלמות שלא נגע בהם ברזל. רמב'ם: מביאים אבנים מעומק האדמה או מהים. כפתור ופרח: רבי יחיאל מפריז רצה לחדש את עבודת הקורבנות. חתם סופר: רבי עקיבא איגר בקש לקבל רשות להקריב בהר הבית.

"מדבר שקר תרחק". מותר לשנות מפני השלום. אזהרה לדיין מהטיית הדין.

רמב'ם: מצוות עשה לעשות בית לה'. ירושלמי: בית המקדש יבנה לפני מלכות בית דוד. תפארת ישראל: 'מקדש משמיים' פרושו שהקב'ה יסייע לנו לכשנבנה. החפץ חיים בספרו 'ליקוטי הלכות' כתב דברי התעוררות לבניין הבית.

בגדי כוהן גדול. בגדי קודש. בגדי שרד. יום הר גריזים. שמעון הצדיק ואלכסנדר מוקדון. עת לעשות לה'. בגדי כהונה מכפרים. כתונת. מכנסיים. מצנפת. אבנט. חושן. אפוד. מעיל. ציץ. חכמי לב.

אחרי חטא העגל משה יורד מגדולתו. כשישראל עושים רצונו של מקום הם נקראים עמי. למי קרא ה' "עמך". הקב"ה רומז למשה שיתפלל על עם ישראל.

כיור הנחושת. המראות הצובאות. קידוש ידיים ורגליים של הכוהנים. הנשים תרמו את המראות. הנשים עודדו את בעליהן במצרים. משה ביזה את המראות. מי סוטה. כל מעשי האדם יהיו לשם שמיים.

המשכן נבנה בשותפות של כל העם. התורה מתקיימת על ידי חיבור של כל חלקי העם. תרומת הנשיאים.