משה ודוד רעו את הצאן במסירות וזכו להנהגה. הנושא בעול עם חברו. במלחמת עמלק משה ישב על אבן. החפץ חיים ישן על ספסל. הרב חיים סולוביצ'יק ישן על הרצפה. שכר המלמד בן חברו. רב פרידא ותלמידו.
עליית משה להר סיני. אין מוקדם ומאוחר בתורה. ספר הברית. הכתרים שקשרו המלאכים. מי גילה רז זה לבני. כל שמעשיו מרובים מחוכמתו. הישרים והצדיקים. גדול המצווה ועושה.
מסירות הנפש של חור עמדה לנכדו בצלאל. הר סיני לא התקדש במסירות ולכן נפסקה קדושתו. הר הבית התקדש במסירות ולכן קדושתו נצחית. קדושה שניה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא.
אמני המשכן: בצלאל משבט יהודה ואהליאב משבט דן. פסל מיכה. העגל בדן. הגדול והקטן שווים לפני המקום. בית המקדש נבנה על ידי שלמה וחירם. המשיח מיהודה ודן. חובת בניין בית המקדש מוטלת על כולם.
חטא העגל. משה לימד סנגוריה על עם ישראל. עם ישראל חטא בגלל השעבוד במצרים. 'למה יאמרו מצרים'. 'וינחם ה' על הרעה'. בזכות לימוד הסנגוריה של גדעון הוא זכה להושיע את ישראל.
חטא העגל. רש'י: העם טעה בחשבון. חיי אדם. פרקי אבות. תפארת ישראל: שיהיה מיושב בדעתו. רב אדא בר אהבה:מתון, מתון. ריש לקיש ורבי יוחנן. ר' חיים מוולוז'ין. הגר'א. שלמה אבן גבירול. ספורנו. מהר'ם אלשיך.
'בושש משה לרדת מן ההר'. בחטא העגל בקשו למצוא מחליף למשה. סיבה לכעס על עם ישראל. מגילת המקדש. בית שני. פר חטאת של יום כיפור מכפר על העגל והשעירים על מכירת יוסף.
'הראני נא את כבודך'. נקרת הצור. 'וראית את אחורי ופני לא יראו'. חתם סופר. נס פורים. רבנו בחיי בספרו כד הקמח. אמונה ובטחון. אליהו בהר הכרמל ובהר סיני. קנאותו של אליהו.
מונים את העם באמצעות מחצית השקל. רמב'ם: ראייה משאול שספר בטלאים. דוד מנה ישירות את העם והעם נענש. רמב'ן וילקוט שמעוני: העם נענש על שלא תבעו את בניין בית המקדש.
הסיבות לחטא העגל. אהרון, חור וידי משה. הריגת חור. שפרה ופועה. ה' חס על כבוד עם ישראל. תחנוני יוסף. הריגת זכריה בן יהוידע בציווי יואש. נבוזרדאן והדם של זכריה. ירבעם ועידו הנביא.
משה שבר את הלוחות אחרי חטא העגל כאשר ראה את העם. אדם מתפעל יותר ממראה עיניו. חבריו של איוב. שבירת הלוחות כדי ללמד זכות על עם ישראל ולהחזירם בתשובה. הקב"ה הסכים עם מעשהו של משה.