'אל תכריתו את שבט משפחות הקהתי'. כלי הקודש. 'ושמרו הלויים את משמרת משכן העדות'. מתן תורה. 'כל הנוגע בהר יומת'. יעקב ועשיו. 'נעשה ונשמע'. שבועות- חציו לה' וחציו לכם. יום שנתנה בו תורה.
חטא המתאוננים. 'בקצה המחנה' ערב רב או קצינים. טענת העם כנגד המן. הייאוש של משה ואליהו מעם ישראל. שבעים הזקנים היו השוטרים במצרים. כיסא של אליהו בברית מילה.
נדר בעת צרה. הנדר של יפתח. חרם של מלך או סנהדרין. הריגת תושבי יבש הגלעד אחרי מעשה פילגש בגבעה. מדוע רצה שאול להרוג את יהונתן. מדוע לא התיר פנחס את נדרו של יפתח.
פי האתון. רמב"ן: טעם הנס. פרקי אבות: עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות. תוספות יום טוב. רבי עובדיה מברטנורא. תפארת ישראל. רבי יעקב עמדין בספרו 'לחם שמים'. פרקי דרבי אליעזר. עידו הנביא. רד"ק.
מטרת כתיבת המסעות של בני ישראל במדבר. הסבר הפסוק: "ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה', ואלה מסעיהם במוצאיהם". מספר המסעות רומז לשמו של הקב"ה המונה ארבעים ושתיים אותיות ונרמז בתפילת "אנא בכוח".
לדוד היה מותר להילחם במואב בגלל שבלק מלך מואב קרא לבלעם לקלל את ישראל. לדוד היה מותר להילחם בארם בגלל בלק שהגיע מארם. שלושת השבועות, שתיים לעם ישראל ואחת לאומות העולם.
נבואת בלעם. כל שבט שוכן לעצמו. ככוכבי השמים וכחול הים. אין פתחי האוהלים מכוונים זה כנגד זה. הצניעות שבמחנה. לכל אחד דרך בעבודת ה'. פתחו לי פתח כפתחו של מחט. 'מה טובו אוהליך יעקב'.
בלק. זקני מדין. כוחו של משה. כלי יקר: הפחד מהאמורי. ערב שבת בין השמשות. מהר'ל. מדוע נבראה האתון. רבי יהודה החסיד. היין שהחמיץ לרב הונא. רבי חיים מוולוז'ין. תולדות יעקב יוסף.
פי האתון. רמב"ן: טעם הנס. פרקי אבות: עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות. תוספות יום טוב. רבי עובדיה מברטנורא. תפארת ישראל. רבי יעקב עמדין בספרו 'לחם שמים'. פרקי דרבי אליעזר. עידו הנביא. רד"ק.
בלעם. 'הן עם כלביא יקום'. יתגבר כארי לעמוד בבוקר. שכר קריאת שמע. דוד וגולית. 'יעלזו חסידים'. מר עוקבא ורבי אלעזר. מהר'ל בנתיבות עולם. 'שם ה' נקרא עליך'- תפילין שבראש. הזהיר בציצית.
נבואת משה ונבואת בלעם. יועציו של פרעה. בלעם, דואג, אחיתופל וגיחזי אין להם חלק לעולם הבא. בלעם נהרג. רות בתו של עגלון, בנו של בלק. לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות שלא לשמן, שמתוך שלא לשמן, יבוא לשמן.
