'אל תכריתו את שבט משפחות הקהתי'. כלי הקודש. 'ושמרו הלויים את משמרת משכן העדות'. מתן תורה. 'כל הנוגע בהר יומת'. יעקב ועשיו. 'נעשה ונשמע'. שבועות- חציו לה' וחציו לכם. יום שנתנה בו תורה.
פסח שני. 'טמאים לנפש אדם'. נושאי ארונו של יוסף. מישאל ואלצפן. עוסקים במת מצווה. רב יצחק ורב יהודה לא קראו קריאת שמע. מהר'ל בתפארת ישראל. מי שלא קיים מצווה לא קנה שלמות רוחנית.
חטא המרגלים. הסיבות לחטא. 'ונהי בעינינו כחגבים'. דברי יהושע וכלב. 'ויבא עד חברון'. כלב התפלל במערת המכפלה. הבטחת ארץ ישראל לאבות וזכותנו על ארץ ישראל. 'עלה נעלה וירשנו אותה'.
נבואת בלעם. כל שבט שוכן לעצמו. ככוכבי השמים וכחול הים. אין פתחי האוהלים מכוונים זה כנגד זה. הצניעות שבמחנה. לכל אחד דרך בעבודת ה'. פתחו לי פתח כפתחו של מחט. 'מה טובו אוהליך יעקב'.
סמיכות הפרשיות של מינוי יהושע והקרבת קורבנות תמיד ומוסף. פני משה כחמה ויהושע כלבנה. במוסף שבת אין חטאת. השלמות שבשבת. החטאים שהיו בחגים. חטאו של אברהם.
'והורשתם את הארץ' רמבן: זו מצוות עשה לשבת בארץ ולרשת אותה. גבולות הארץ. ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה. 'ואם לא תורישו' פירוש אור החיים לפסוק.
נבואת בלעם. כל שבט שוכן לעצמו. ככוכבי השמים וכחול הים. אין פתחי האוהלים מכוונים זה כנגד זה. הצניעות שבמחנה. לכל אחד דרך בעבודת ה'. פתחו לי פתח כפתחו של מחט. 'מה טובו אוהליך יעקב'.
בלעם. 'הן עם כלביא יקום'. יתגבר כארי לעמוד בבוקר. שכר קריאת שמע. דוד וגולית. 'יעלזו חסידים'. מר עוקבא ורבי אלעזר. מהר'ל בנתיבות עולם. 'שם ה' נקרא עליך'- תפילין שבראש. הזהיר בציצית.
בלק. זקני מדין. כוחו של משה. כלי יקר: הפחד מהאמורי. ערב שבת בין השמשות. מהר'ל. מדוע נבראה האתון. רבי יהודה החסיד. היין שהחמיץ לרב הונא. רבי חיים מוולוז'ין. תולדות יעקב יוסף.
לדוד היה מותר להילחם במואב בגלל שבלק מלך מואב קרא לבלעם לקלל את ישראל. לדוד היה מותר להילחם בארם בגלל בלק שהגיע מארם. שלושת השבועות, שתיים לעם ישראל ואחת לאומות העולם.
פי האתון. רמב"ן: טעם הנס. פרקי אבות: עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות. תוספות יום טוב. רבי עובדיה מברטנורא. תפארת ישראל. רבי יעקב עמדין בספרו 'לחם שמים'. פרקי דרבי אליעזר. עידו הנביא. רד"ק.
נבואת משה ונבואת בלעם. יועציו של פרעה. בלעם, דואג, אחיתופל וגיחזי אין להם חלק לעולם הבא. בלעם נהרג. רות בתו של עגלון, בנו של בלק. לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות שלא לשמן, שמתוך שלא לשמן, יבוא לשמן.
