מצוות הווידוי. האם יש מצווה לחזור בתשובה. תשובה מלשון לשוב. חזרה בתשובה היא חזרה לגיל שאין בו חטא או לזמן מעמד הר סיני. אסור להקיז דם בערב חג. זכירת מתן תורה. נענוע בזמן הלימוד.
דגלי השבטים. סדר השבטים במחנה. אנשי יריחו ואלישע. חן מקום על יושביו. חן אישה על בעלה. חן מקח על מקחו. שישים ריבוא אותיות בתורה. ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו.
חטא המתאוננים. 'בקצה המחנה' ערב רב או קצינים. טענת העם כנגד המן. הייאוש של משה ואליהו מעם ישראל. שבעים הזקנים היו השוטרים במצרים. כיסא של אליהו בברית מילה.
קורח שפיקח היה... ראה את שמואל ששקול כנגד משה ואהרון. 'ויקחו איש מחתתו'. מחלוקת לשם שמיים, מחלוקת הלל ושמאי; ושאינה לשם שמיים, מחלוקת קורח ועדתו. קינא בנשיאותו של אליצפן בן עוזיאל.
נבואת בלעם. כל שבט שוכן לעצמו. ככוכבי השמים וכחול הים. אין פתחי האוהלים מכוונים זה כנגד זה. הצניעות שבמחנה. לכל אחד דרך בעבודת ה'. פתחו לי פתח כפתחו של מחט. 'מה טובו אוהליך יעקב'.
קורבן תמיד. קורבן מוסף בשבת, בראש חודש ובחגים. מדוע הציווי מופיע בספר במדבר. מודע יש חזרה על הציווי של קורבן התמיד. בקשת משה למנות מנהיג. הקשר בין הקרבת הקורבנות לאחיזתנו בארץ ישראל. חידוש עבודת הקורבנות.
רוצח בשגגה נס לעיר מקלט עד מות הכוהן הגדול. בית ראשון חרב בגלל עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. בית שני חרב בגלל שנאת חינם. המלבין פני חברו ברבים. שכר המשמח בני אדם.
סוטה: 'כל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין'. רמב'ם, אבן עזרא, רמב'ן - בשבחו של הנזיר. רבי אלעזר הקפר - בגנותו של הנזיר. שמואל היה נזיר עולם. מעילו של שמואל.
דיני הסוטה. רמב'ן: פלא ונס קבוע שיעשה בישראל. משרבו המנאפים פסקו המים המרים. חטא העגל. תפילת חנה. השכנת שלום בין איש לאשתו. האישה שירקה על רבי מאיר. לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו.
נזיר, חוטא או קדוש? הרב דסלר. שמעון הצדיק והנזיר מהדרום. רמב'ם: שמירת בריאות הגוף לעבודת ה'. הרוצה ליהנות יהנה כאלישע, ושאינו רוצה ליהנות אל יהנה כשמואל. רבי יהודה הנשיא לא נהנה מהעולם הזה.
ברכת כוהנים. מהרש'א. עין טובה. שדה חמד. ב'ח. נשיאת כפיים. משנה ברורה. שו'ת מהרי'ט. הגר'א. רבי יעקב עמדין. חכם צבי. באהבה. רש'י. מגן אברהם. רמ'א. ברכת כוהנים בחוץ לארץ.
חנוכת המזבח. ימי המילואים. השוטרים במצרים. העצלות של הנשיאים בתרומת המשכן. הזריזות של הנשיאים בחנוכת המזבח. נחשון בן עמינדב זכה להיות המקריב הראשון בגלל קפיצתו לים סוף.
