דגלי השבטים. סדר השבטים במחנה. אנשי יריחו ואלישע. חן מקום על יושביו. חן אישה על בעלה. חן מקח על מקחו. שישים ריבוא אותיות בתורה. ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו.
סוטה: 'כל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין'. רמב'ם, אבן עזרא, רמב'ן - בשבחו של הנזיר. רבי אלעזר הקפר - בגנותו של הנזיר. שמואל היה נזיר עולם. מעילו של שמואל.
מקושש העצים. הטעם למצוות ציצית. חוט תכלת. שכר מצוות ציצית. תפילין, ציצית ומזוזה שומרים על האדם. אברהם ומלך סדום. המבזה את הבגדים לא נהנה מהם. דוד כרת את מעיל שאול.
"אדם כי ימות באוהל" - אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה. פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה. בארה של מרים. "ממדבר מתנה" עושה אדם עצמו כמדבר, תורה ניתנת לו במתנה. מהם חידושי תורה לדעת ר' חיים מוולוז'ין והחזון איש.
לדוד היה מותר להילחם במואב בגלל שבלק מלך מואב קרא לבלעם לקלל את ישראל. לדוד היה מותר להילחם בארם בגלל בלק שהגיע מארם. שלושת השבועות, שתיים לעם ישראל ואחת לאומות העולם.
מינוי יהושע לממשיכו של משה. יהושע משרת משה. מלחמת יהושע בעמלק. יהושע לא הוציא את דיבת הארץ עם שאר המרגלים. ציווי ה' ליהושע 'חזק ואמץ'. פרוש הגר'א לפסוק 'חזק ואמץ'.
נחלת השבטים ראובן, גד וחצי המנשה בעבר הירדן. רמב"ן: לישב את השטח הגדול שבעבר הירדן. הנצי"ב: ללמד תורה את שבטי ראובן וגד. חצי משבט המנשה - כדי שיהיה קשר בין שבטי עבר הירדן לשאר השבטים.
מצוות הבאת נסכים - סולת שמן ויין עם קורבנות עולה ושלמים. הנחמה שבמצוות הנסכים היא שיזכו להיכנס לארץ ישראל. מצוות הפרשת חלה. הפסקת ירידת המן בארץ ישראל למעלתם של בני ישראל.
חטא המרגלים. מסכת תענית. דור המדבר. תשעה באב. רמב'ן. חזקיהו. סנחריב מלך אשור. שבנא הסופר. מסכת סנהדרין. נבואת ישעיהו. קשר רשעים אינו מן המנין. כלב בן יפונה. 'עלה נעלה'.
מתי שונה שמו של יהושע: אבן עזרא, רבנו בחיי- לפני שליחת המרגלים. רמב"ן, הנצי"ב- לפני מלחמת עמלק. ארבעה דברים קורעים את גזר דינו של האדם: צדקה, צעקה, שינוי השם ושינוי המעשה. הענווה של יהושע.
חטא המרגלים. הסיבות לחטא. 'ונהי בעינינו כחגבים'. דברי יהושע וכלב. 'ויבא עד חברון'. כלב התפלל במערת המכפלה. הבטחת ארץ ישראל לאבות וזכותנו על ארץ ישראל. 'עלה נעלה וירשנו אותה'.
מקושש העצים. הטעם למצוות ציצית. חוט תכלת. שכר מצוות ציצית. תפילין, ציצית ומזוזה שומרים על האדם. אברהם ומלך סדום. המבזה את הבגדים לא נהנה מהם. דוד כרת את מעיל שאול.