נזיר, חוטא או קדוש? הרב דסלר. שמעון הצדיק והנזיר מהדרום. רמב'ם: שמירת בריאות הגוף לעבודת ה'. הרוצה ליהנות יהנה כאלישע, ושאינו רוצה ליהנות אל יהנה כשמואל. רבי יהודה הנשיא לא נהנה מהעולם הזה.
מקושש העצים. הטעם למצוות ציצית. חוט תכלת. שכר מצוות ציצית. תפילין, ציצית ומזוזה שומרים על האדם. אברהם ומלך סדום. המבזה את הבגדים לא נהנה מהם. דוד כרת את מעיל שאול.
מחלוקת קורח ועדתו. קורח שיחד מאתיים וחמישים איש. דואג ואחיתופל. שלושה מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא. הלימוד של רב יהודה. יראת חטא. חשיבות לימוד המוסר.
נבואת בלעם. כל שבט שוכן לעצמו. ככוכבי השמים וכחול הים. אין פתחי האוהלים מכוונים זה כנגד זה. הצניעות שבמחנה. לכל אחד דרך בעבודת ה'. פתחו לי פתח כפתחו של מחט. 'מה טובו אוהליך יעקב'.
שכרו של פינחס. רצו לנדות את פינחס. קנאות לשם שמיים. מדוע תיקן שמואל הקטן את ברכת "ולמלשינים". הסבר הברכה "הנני נותן לו את בריתי שלום". עיר הנידחת. חטא שאול בעמלק. אל תהיה צדיק הרבה.
מכת החושך. חטא המרגלים. בני גד וראובן. ריש לקיש ורבה בר בר חנה. עשיתם עצמכם כחומה. הצהרת כורש. רבי יהודה הלוי. כוזרי. הובשתני מלך כוזר. רבי יעקב עמדין. סידור בית אל.
רוצח בשגגה נס לעיר מקלט עד מות הכוהן הגדול. בית ראשון חרב בגלל עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. בית שני חרב בגלל שנאת חינם. המלבין פני חברו ברבים. שכר המשמח בני אדם.
חטא המרגלים. הסיבות לחטא. 'ונהי בעינינו כחגבים'. דברי יהושע וכלב. 'ויבא עד חברון'. כלב התפלל במערת המכפלה. הבטחת ארץ ישראל לאבות וזכותנו על ארץ ישראל. 'עלה נעלה וירשנו אותה'.
חטא המרגלים. מסכת תענית. דור המדבר. תשעה באב. רמב'ן. חזקיהו. סנחריב מלך אשור. שבנא הסופר. מסכת סנהדרין. נבואת ישעיהו. קשר רשעים אינו מן המנין. כלב בן יפונה. 'עלה נעלה'.
מצוות הבאת נסכים - סולת שמן ויין עם קורבנות עולה ושלמים. הנחמה שבמצוות הנסכים היא שיזכו להיכנס לארץ ישראל. מצוות הפרשת חלה. הפסקת ירידת המן בארץ ישראל למעלתם של בני ישראל.
מתי שונה שמו של יהושע: אבן עזרא, רבנו בחיי- לפני שליחת המרגלים. רמב"ן, הנצי"ב- לפני מלחמת עמלק. ארבעה דברים קורעים את גזר דינו של האדם: צדקה, צעקה, שינוי השם ושינוי המעשה. הענווה של יהושע.
מקושש העצים. הטעם למצוות ציצית. חוט תכלת. שכר מצוות ציצית. תפילין, ציצית ומזוזה שומרים על האדם. אברהם ומלך סדום. המבזה את הבגדים לא נהנה מהם. דוד כרת את מעיל שאול.
