הסיבות שגרמו לחורבן בית המקדש. חטא המרגלים. העונש על נישואי שלמה עם בת פרעה בסיום בניית בית המקדש. המלאכים ששלח יעקב לעשיו. מלכי בית שני כרתו ברית עם רומא.
מצוות מינוי שופטים ושוטרים. תפקיד השופטים לפסוק את הדין. תפקיד השוטרים לאכוף את פסק הדין. תנחומא: אם אין שופט אין שוטר, אם אין שוטר אין שופט. רבי חיים ויטאל: החושים הם השערים.
זכויות וחובות החתן. 'ושמח את אשתו אשר לקח'. חתן במלחמה. רמב'ם הלכות מלכים. רש'י: ישמח את אשתו. שמחת יום טוב. חפץ חיים. ספר החינוך. חזו'א: היחס בין בני זוג. רד'ק.
'תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב'. רמב'ם: השמחה בעשיית המצוות עבודה גדולה. בלי שמחה אין המשכיות לקיום התורה. הסיבות לחורבן המקדש. ה' חוקר לב ובוחן כליות. 'מעשה איש ופקודתו'. שכר הליכה.
אוכל מביא לידי גאווה המביאה לעבודה זרה. מדוע יש מצוות אכילה בערב יום כיפור. כל האוכל ושותה בתשיעי כאילו התענה תשיעי ועשירי. האם מותר לקחת כדורים שיקלו על הצום.
מי כתב את שמונת הפסוקים האחרונים בפרשה. הכותב ספר תורה צריך להוציא בפיו את מה שהוא עומד לכתוב. התורה כתובה משמותיו של הקב"ה. איך הייתה התורה כתובה לפני מתן תורה.
שמירת השבת: בעשרת הדברות שבפרשת יתרו - זכר לבריאת העולם, בעשרת הדברות שבפרשת ואתחנן - זכר ליציאת מצרים. רמב"ן: יציאת מצרים מעידה על כך שהקב"ה ברא את העולם. השבת מתנה טובה. שכר על שיעבוד במצרים.
עם סגולה. בחירת עם ישראל. 'בנים אתם לה' אלקיכם'. 'אשר בחר בנו מכל העמים'. חביבים ישראל. בחירת אברהם. כוזרי: סגולת עם ישראל. הרב קוק: אם נדע את גדולתנו ואז אנו יודעים את עצמנו.
עם ישראל עם סגולה. מהר'ל בנצח ישראל: בחירת עם ישראל לא בגלל זכויותיו. רבי צדוק הכהן מלובלין: אי אפשר לנתק את הקשר עם הקב'ה. ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא. נחמו נחמו עמי.
תפילת משה. מדוע משה לא נכנס לארץ ישראל. חשיבות התפילה. עבודה שבלב. איסור מחשבות זרות בתפילה. תפילת רבי יוסף קארו והאר'י. הדרכות ר' אליעזר, רבנו יונה ומסילת ישרים כיצד להתפלל.
'השמר לך ושמור נפשך מאוד'. מעשה בחסיד אחד. מהרש'א. פרקי אבות. רמב'ם הלכות רוצח. מכשול שיש בו סכנה. מנחת חינוך. מנורת המאור. מגן אברהם. מחצית השקל. פלא יועץ. רבי חנינא בן דוסא. תורה תמימה. חיד'א.
ספר הישר. 'ועשית הישר והטוב'. פשרה ולפנים משורת הדין. מהרש'א. דין בר מצרא. רמב'ם הלכות שכנים. חתם סופר. הסיבות לחורבן ירושלים. ירושלים חרבה על שדנו בה דין תורה ולא עשו לפנים משורת הדין.
