'נח איש צדיק תמים היה בדורותיו'. רש'י: לשבח ולגנאי. קידושין מ ע'א: צדיק טוב וצדיק שאינו טוב. בין נח לאברהם. תנא דבי אליהו: מעשה פלגש בגבעה. שמואל א ז,טז: 'והלך מדי שנה בשנה'.
עליית אברהם ומשפחתו לארץ ישראל. ירידת אברהם למצרים. בשכר שתיקתו לוט ניצל מהפיכת סדום. הסיבות לפרידת לוט מאברהם. הריב בין הרועים. לוט כפר בקב'ה. אנשי סדום רעים וחטאים.
אברהם יצחק ויעקב התפללו בהר הבית. הרמב'ם התפלל בהר הבית. רבי יעקב עמדין והשל'ה כתבו על חשיבות התפילה בהר הבית. בזמן הבית היה בית כנסת בהר הבית. הרב גורן והרב אליהו דרשו להקים בית כנסת בהר הבית.
יעקב ושרו של עשיו. הפגיעה בכף הירך של יעקב. ההתרשלות בבניית המקדש בימי דוד ובבית שני והעונש על כך. גזירות היוונים בגלל ההתרשלות בעבודת המקדש. המהדרין מן המהדרין בנר חנוכה.
חלומות יוסף. דברי חלומות. בעל החלום. בלי דברים בטלים. רמב'ם. שולחן ערוך. מהרהורי ליבו. פיל בחור של מחט. רבי יהושע בן חנניא. שבור מלך פרס. שמואל. 'בעל החלומות'. ריחיים של זהב. רמב'ן.
יוסף מגלה את זהותו לאחיו. יוסף רצה שהאחים יחזרו בתשובה. שלבי התשובה לפי הרמב'ם. יוסף חשב שאביו לא רוצה שיחזור. רמב'ן: יוסף לא הודיע לאביו שהוא חי כדי לקיים את החלומות.
חטאם של אדם וחוה באכילת עץ הדעת. 'האישה אשר נתת עמדי'. שאול באחת ועלתה לו, דוד בשתיים ולא עלתה לו. מעלת ההודאה על חטא. 'מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועוזב ירוחם'. כפיות טובה.
קורבנותיהם של קין והבל. כוזרי: מחלוקת קין והבל מי יקבל את ארץ ישראל. תכלית הקורבן לשנות את דרגתו הרוחנית של המקריב. 'זה אלי ואנווהו'. התנאה לפניו במצוות. הידור מצווה. הכנות לשבת.
אבן השתיה בקודש הקודשים. רמב'ם: ממקום המזבח שבמקדש נברא האדם הראשון ושם הקריבו קין והבל. מקומו ההלכתי של קו התאריך. ישיבת מיר ביפן, הרב הרצוג והחזון איש. ברטנורא ורדב'ז: זיהוי אבן השתיה.
'נעשה אדם'. דרך ארץ ומידת ענווה. מהר'ל: ענווה היא ממידותיו של הקב'ה. משה עניו. הלכה כבית הלל. לימוד התורה של דוד. חכם הלומד מכל אדם. בני סמונייא ורב לוי בן סיסי.
'בראשית ברא אלוקים'. מידת הדין ומידת הרחמים. הרב שלמה גורן. 'אלוקים' בגימטריה= טבע. משך חוכמה. תולדות יעקב יוסף. ספר התניא. שלושה מפתחות ביד הקב'ה: גשמים, חיה ותחיית המתים.
התורה פותחת בתאור בריאת העולם כדי לבסס את צדקת בעלותנו על ארץ ישראל. קיום תורה ומצוות הוא רק בארץ ישראל ולכן הגר מבחוץ לארץ כאילו עובד עבודה זרה. גדולי ישראל אסרו למסור משטחי הארץ לזרים.
