על האדם הראשון נאסר לאכול בשר. כשנח יצא מהתיבה הותרה אכילת הבשר. אור החיים: הטעמים להיתר אכילת בשר. האם יש מצווה באכילת בשר ביום טוב. קיום המצווה באכילת בשר בהמה ובבשר עוף.
חטאם של אדם וחוה באכילת עץ הדעת. 'האישה אשר נתת עמדי'. שאול באחת ועלתה לו, דוד בשתיים ולא עלתה לו. מעלת ההודאה על חטא. 'מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועוזב ירוחם'. כפיות טובה.
מידת הזריזות שראה אליעזר אצל רבקה. הזריזות של אברהם. מסילת ישרים בשבח הזריז. זריזותו של דוד לבניית המקדש ולהמלכת שלמה. זריזים מקדימים למצוות. ריצה בשבת לשמוע דבר תורה. מכשירי מילה בשבת.
יגר שהדותא. גלעד. ספורנו: שלא שינה יעקב את לשונו. זכו להיגאל שלא שינו את לשונם. לימוד ודיבור בלשון הקודש. חתם סופר: ארמית בחוץ לארץ. תרגום התורה ליוונית בימי תלמי. חשיבות הדיבור בעברית.
מות רחל. 'דרך אפרתה היא בית לחם'. אברהם קיים את התורה. רמב'ן. כיצד נשא יעקב שתי אחיות. יוסף. מערת המכפלה. שמואל. שאול. זיהוי מקום קבר רחל. 'כברת ארץ'. ירמיהו. 'קול ברמה'. 'רחל מבכה על בניה'.
נח יצא מהתיבה ונטע כרם. שם זכה לציצית ויפת לקבורה. שכר מצוות ציצית. בן הי הי. מעוות לא יוכל לתקון. עובד אלוקים ולא עבדו. שונה פרקו מאה פעמים. שכר המאמץ של רות. שמו של משה.
ישעיהו: המבול נקרא מי נח. זוהר: נח לא ביקש רחמים על דורו. דין רוצח בשגגה ואשמתו של הכוהן הגדול. אליהו הנביא ורבי יהושע בן לוי. מעלתו של גדעון בלימוד זכות על עם ישראל.
מדוע נחתם גזר דינם של דור המבול על הגזל. גדול השלום. ההבדל בין דור המבול לדור הפלגה. ספר התניא - אין לשנוא אדם מישראל. כיצד אפשר לשנוא ולאהוב. אהבת ישראל.
'נח איש צדיק תמים היה בדורותיו'. רש'י: לשבח ולגנאי. קידושין מ ע'א: צדיק טוב וצדיק שאינו טוב. בין נח לאברהם. תנא דבי אליהו: מעשה פלגש בגבעה. שמואל א ז,טז: 'והלך מדי שנה בשנה'.
ההבדל בין דור המבול לדור הפלגה. חטאי דור הפלגה: הנצי"ב- רצו שכולם יחשבו אותו דבר, ר"ן- רצו שכולם יעבדו עבודה זרה. חטאו של נמרוד. עונשם של אנשי דור הפלגה.
נח בנה תיבה גדולה, רמב'ן: 'כן הדרך בכל הניסים...לעשות כל אשר ביד אדם לעשות והשאר יהיה בידי שמיים'. דרך זו באה לידי ביטוי בקריעת ים סוף, בכיבוש הארץ ויישובה ובכל הנהגות הכלל והפרט.
נחתם גזר דינם של דור המבול על הגזל. רבנו בחיי: גזל מהמצוות המושכלות. רמב'ן: גזל רע לשמיים ורע לבריות. מהר'ל: עונש הגזלן מידה כנגד מידה. עצירת גשמים בעוון גזל. הגוזל את חברו כאילו נוטל נשמתו.
