נחתם גזר דינם של דור המבול על הגזל. רבנו בחיי: גזל מהמצוות המושכלות. רמב'ן: גזל רע לשמיים ורע לבריות. מהר'ל: עונש הגזלן מידה כנגד מידה. עצירת גשמים בעוון גזל. הגוזל את חברו כאילו נוטל נשמתו.
הניסיון ברעב ובירידת אברהם למצרים. מדוע אמר אברהם ששרה אחותו? מידת החסד של אברהם. המלאך הגן על שרה. אברהם רצה מתנות כדי שלעתיד ישראל יצאו ממצרים ברכוש גדול.
אברהם איתן האזרחי. חסד ואמונה. שלוש עשרה מידות של רחמים. זריזותו של אברהם. שכר מעשיו של אברהם: מן, עמוד הענן ובאר. החסד של איוב. גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה.
ברכת יצחק לעשיו ויעקב. כהו עיניו של יצחק. עשיו רימה. אהבה מקלקלת את השורה. רבי אברהם בן אברהם: רצה להחזיר את עשיו בתשובה. לימוד זכות. שמאל דוחה וימין מקרבת. אלישע וגיחזי.
'הצילני נא מיד אחי מיד עשיו'. במדבר רבה: המחטיא את האדם יותר מן ההורגו. מהר'ל בנצח ישראל: ישראל נמשלים לאש ואומות העולם למים. משל החתם סופר. הנצי'ב בהעמק דבר.
הקנאה, התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם. כתונת פסים. קנאת שאול בדוד. חוניו ושמעי בני שמעון הצדיק. המזבח באלכסנדריה. מכירת יוסף. ספורנו: האחים דנו את יוסף בדין רודף.
"איוולת אדם תסלף דרכו". ר' יוחנן ובנו של ריש לקיש. אחי יוסף לא שמים לב. אבקה של שביעית. עונש הסוחר בפירות שביעית. חיאל בית האלי ובניית יריחו. אליהו ואחאב. עצירת הגשמים.
הצעת יהודה להיות עבד. אין דוחים נפש מפני נפש. רדב'ז: כריתת איבר להצלת חבר. משמעות הערבות. חלוקת ירושלים לשבטים. אחיה השילוני וירבעם. תכונות המלך. תומר דבורה: ערבות במצוות ואהבת לרעך כמוך.
יוסף הצדיק. פתרון חלומות פרעה. פרעה החשיב עצמו לאל. רמ'א: שיוויתי ה' לנגדי תמיד. תפילת יוסף. תפילת דוד. מאה ברכות בכל יום. הברכות נתקנו כדי לזכור את ה'. אברבנאל: יראת אלוקים. חובת הלבבות.
"איוולת אדם תסלף דרכו". ר' יוחנן ובנו של ריש לקיש. אחי יוסף לא שמים לב. אבקה של שביעית. עונש הסוחר בפירות שביעית. חיאל בית האלי ובניית יריחו. אליהו ואחאב. עצירת הגשמים.
התוכנית האלוקית של מכירת יוסף הייתה להוריד את יעקב בכבוד למצרים. יוסף הבין שהמהלך הוא אלוקי. ב'קול התור' כתב רבי הלל משיקלוב בשם הגר'א: לפני הגאולה תהיה מציאות קשה, אבל אסור להתייאש.
יוסף אסר את האחים. עונש מאסר בהלכה. אסרו את המקלל ואת המקושש. מאסר עד המשפט. מי שעבר עבירה חמורה מכניסים אותו לכיפה. תא מאסר נקרא כיפה. רמב'ם: מכניסים למאסר כדי לאיים.