'נעשה אדם'. דרך ארץ ומידת ענווה. מהר'ל: ענווה היא ממידותיו של הקב'ה. משה עניו. הלכה כבית הלל. לימוד התורה של דוד. חכם הלומד מכל אדם. בני סמונייא ורב לוי בן סיסי.
ישעיהו: המבול נקרא מי נח. זוהר: נח לא ביקש רחמים על דורו. דין רוצח בשגגה ואשמתו של הכוהן הגדול. אליהו הנביא ורבי יהושע בן לוי. מעלתו של גדעון בלימוד זכות על עם ישראל.
יגר שהדותא. גלעד. ספורנו: שלא שינה יעקב את לשונו. זכו להיגאל שלא שינו את לשונם. לימוד ודיבור בלשון הקודש. חתם סופר: ארמית בחוץ לארץ. תרגום התורה ליוונית בימי תלמי. חשיבות הדיבור בעברית.
המאבק של יעקב עם המלאך עד עלות השחר. 'ותקע כף ירך יעקב'. איסור אכילת גיד הנשה. נשה מלשון שכחה. מנשה. המת משתכח מן הלב. שכחת לימוד תורה. 'ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו'.
יהודה ותמר. יוסף ואשת פוטיפר. נח לאדם שיפילוהו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים. הלל מחייב את העניים. אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים. יוסף מחייב את הרשעים. 'רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום'.
יוסף קנה את אדמת מצרים ודרש מהמצרים למול את עצמם כדי למנוע התבוללות. ראוי היה ליעקב לרדת למצרים בשלשלאות של ברזל וזכותו גרמה לו. הבטחת הקב'ה לעם ישראל שלא יתבולל.
