שי לילדים
ישי קרויזר שלמה קרויזר
לימוד והנצחה לעילוי נשמות שלמה וישי קרויזר ז”ל אחים יקרים ואהובים אשר עלו יחדיו בסערה לגנזי מרומים
ב' בכסלו תשס”ח

טהרת המשפחה

הקדמה להלכות נידה (עמ' 1)

הלכות נידה הם מכלל החוקים. דברי הרמב'ם על כך.

דיני נידה וזבה בתורה (עמ' 2-6)

דיני נידה וזבה בתורה

תקנות חכמים (עמ' 7-8)

מדין דאורייתא לדין דרבנן.

מתי אשה נעשית נידה (עמ' 9)

איזה דם מטמא ומתי

צבעי מראות ודיניהם (עמ' 10)

פירוט הצבעים הטהורים, הצבעים האוסרים והצבעים שיש לשאול בהם שאלת רב.

הרגשות וקביעת חזקה (עמ' 11-13)

שלושת ההרגשות האוסרות ודינה של מי שרגילה לראות מראות טהורים בהרגשות אלו.

הלכות כתמים (עמ' 14-16)

כתם הינו מראה בצבע מטמא, שנמצא ללא הרגשה ולכן אינו מטמא מהתורה. חכמים גזרו עליו וקבעו מתי יטמא ומתי לא יטמא.

הקדמה לאיסורי קרבה (עמ' 17-24)

המקור לאיסורי קרבה הוא בויקרא יח פס' יט, בפרק העוסק באיסורי עריות. מפסוק זה נלמד מה נאסר על בני הזוג כשהאשה נידה.

פירוט איסורי קרבה (עמ' 25-46)

טבלאות המפרטות את האסור והמותר בכל אחד ואחד מאיסורי הקרבה.

הקדמה להלכות פרישה (עמ' 47-48)

המקור להלכות פרישה. כיצד לרשום את התחלת הראייה ביומן האישי. רישום התחלת הווסת כבסיס לחישוב ימי פרישה.

ההלכות המיוחדות לימי פרישה (עמ' 49-50)

פירוט ההלכות המיוחדות לימי פרישה: למשך כמה זמן פורשים, מתי פורשים, ממה פורשים ומתי בודקים. דין הרגשה ביום פרישה. דין יוצא לדרך ביום פרישה ודין ליל טבילה שחל ביום פרישה.

סוגי הווסתות (עמ' 51-52)

ישנם שתי קבוצות של וסתות: וסת גוף ווסת זמן. אפשר לברר את סוג הווסת האישי בעזרת טבלה.

פרישה בווסת קבוע (עמ' 53-58)

כללי קביעת וסת: וסת גוף ווסת זמן. זמני פרישה לבעלת וסת קבוע. עקירת וסת קבוע.

פרישה בווסת לא קבוע (עמ' 59-60)

שלושת זמני הפרישה בווסת לא קבוע. עקירת וסת לא קבוע

פרישה בווסת חצי קבוע (עמ' 61-62)

זמני פרישה בווסת חצי קבוע ועקירתם.

סיכום הלכות פרישה בווסתות השונים (עמ' 63)

תקציר של זמני הפרישה בסוגי הווסתות השונים. ההבדלים בין וסת קבוע לווסת שאינו קבוע ולווסת חצי קבוע.

פרישה במעוברת (עמ' 64-65)

מתי פורשים אם לפני ההריון היה לה וסת קבוע ומתי פורשים אם לפני ההריון היה לה וסת לא קבוע. מתי פורשים אם ראתה בתשעים הימים הראשונים של ההריון ומתי פורשים אם ראתה לאחר תשעים הימים הראשונים של ההריון.

פרישה לאחר לידה (עמ' 66-67)

אשה נקראת 'מניקה' במשך עשרים וארבעה חודשים לאחר הלידה, גם אם אינה מניקה בפועל. בזמן זה היא נחשבת ל'מסולקת דמים' ופורשים על פי דיני פרישה מיוחדים. כעבור זמן זה פורשים לפי הווסת שהיה לה לפני ההריון.

פרישה בגיל המעבר (עמ' 68)

מי נקראת זקנה. ממתי אישה נחשבת ל'מסולקת דמים'. כיצד פורשים בגיל המעבר.

פרישה כאשר נוטלים גלולות (עמ' 69-70)

פרישה כאשר נוטלים גלולות: להסדרת, למניעת, להקדמת הווסת. קביעת וסת לגלולות.פרישה כאשר מפסיקים להשתמש בכדורים: היה לה קודם וסת קבוע, היה לה קודם וסת לא קבוע. פרישה בחודש הראשון ופרישה בחודשים הבאים.

שבעה נקיים וחישוב פרישה כשנוסעים מארץ לארץ (עמ' 71)

כיצד סופרים ימים כאשר נוסעים מארץ לארץ, במהלך ספירת שבעה נקיים, ובעקבות כך היום מתקצר או מתארך. כיצד מחשבים ימי פרישה כאשר עוברים את קוו התאריך.

בדיקה לפני ואחרי תשמיש (עמ' 72-79)

בדיקה לפני ואחרי תשמיש לבעלת וסת קבוע. מתי חייבת לבדוק.כשבעלה מבקש ממנה לבדוק.בדיקה לפני ואחרי תשמיש לבעלת וסת לא קבוע. בדיקות הרי'ף, הרמב'ם, הרא'ש. בדיקות לפני ואחרי תשמיש לבעלת וסת חצי קבוע.

אישה שראתה בשעת תשמיש (עמ' 80)

אישה שראתה בשעת תשמיש. שימשו בעונת פרישה. שימשו בהיתר. פרש במזיד באבר חי. פרש בשוגג באבר חי. דרך התשובה. תענית. צדקה. דין האישה.

אישה שראתה מחמת תשמיש (עמ' 81)

אישה שראתה מחמת תשמיש. שימשו בהיתר הרי הם כאנוסים ואסור להם להחמיר ולעשות תשובה. כלה שרואה דם בתולים הבעל יכול לגמור ביאתו כרגיל.

הלכות כלה (עמ' 82-92)

בדיקות לפני החתונה, ביטול ודחיית נישואים, בעילת מצווה, ההבדל בין דם נידה לדם בתולים, מתי נטמאים בבעילת מצווה, עד מתי תולים בדם בתולים, קביעת חזקה שאינה רואה מחמת תשמיש, גלולות

הלכות יולדת ומפלת (עמ' 93-100)

תשמיש בהריון. פרישה סמוך ללידה. בדיקת רופא ומיילדת. טומאת לידה. ימי טהרה. הפלה. ברכת הגומל אחרי לידה ואחרי הפלה.

נאמנות האישה (עמ' 101-109)

'וספרה לה'. עד אחד. הגיע זמנה לראות. אמתלא לאחר אמירה, לאחר מעשה. אמירה בפה. תוך כדי דיבור. יציאה מחזקת נידה. 'טבלתי'. אמירה ברמז. 'אפילו הכי לא עבד שמואל'. נאמנות בשאלת חכם.

שאלת רב (עמ' 110)

שאלת חכם. שאלה לאחר בתקווה שיתיר. חכם שאסר וחברו חושב שיש להתיר, על סמך שיקול דעת, על סמך ידיעה. באיסורי תורה הולכים אחר המחמיר. באיסורי דרבנן הולכים אחר המקל.

הפסק טהרה (עמ' 111-125)

הפסק טהרה. ספירת חמישה או ארבעה ימים. רחצה לפני הבדיקה. עד הבדיקה. דרך הבדיקה. זמן הבדיקה. בדיקת המראות. לבישת לבנים. פריסת סדין לבן. מוך דחוק. הפסק טהרה על תנאי.

הפסק טהרה בזמנים מיוחדים (עמ' 126-130)

הפסק טהרה בערב שבת. הפסק טהרה בשבת. הפסק טהרה ביום טוב. הפסק טהרה בשבוע שחל בו תשעה באב. הפסק טהרה בערב תשעה באב. הפסק טהרה בתשעה באב.הפסק טהרה ביום כיפור. הפסק טהרה באבלות.

שבעה נקיים (עמ' 131-135)

'וספרה לה'. ימים מלאים ורצופים.שתי בדיקות בכל יום. הבדיקות המעכבות. הפסיקה לספור והתחרטה. ראתה כתם או דם במהלךהשבעה נקיים. תלייה בשלושת הימים הראשונים.נסיעה מארץ לארץ בתוך השבעה נקיים.

טעמים למצוות הטבילה (עמ' 136-137)

רמב'ם: הטומאות והטהרות גזירות הכתוב הן... וכן הטבילה מן הטומאות מכלל החוקים הוא. ספר החינוך: כדי שיראה האדם את עצמו אחר הטבילה כאילו נברא באותה שעה. ר' צדוק הכהן מלובלין: כקטן שנולד.

חובת הטבילה (עמ' 138-139)

חיי אישות עם נידה אסורים מדאורייתא, העונש כרת. לרווקה, גרושה ואלמנה אסור לטבול. 'ורחץ במים את כל בשרו'. 'ורחץ'= טבילה. מים לא שאובים. מים שמכסים את כל הגוף והשיער בבת אחת, ללא שום חציצה.

כללי חציצה (עמ' 140-142)

חציצות מדאורייתא: רובו ומקפיד עליו. חציצות מדרבנן: רובו ואינו מקפיד ומיעוטו המקפיד. שו'ע קצח: 'צריך שלא יהיה עליה שום דבר החוצץ'. היא לא מקפידה ואחרים מקפידים. היא מקפידה ואחרים לא מקפידים.

הכנות לפני הרחצה (עמ' 143-145)

שימת לב לדברים שעלולים להוות חציצה. הסרת תכשיטים. הסרת איפור. מסיר איפור. צחצוח יסודי של השיניים. חוט דנטלי. קיסמים דנטלים. סידור גבות. הסרת שיער. גזירת ציפורניים. גידול ציפורניים. עור מסביב לציפורן.

כללי הרחצה (עמ' 146)

רחצה מתוך תשומת לב מלאה. רחצה של כל מקום בגוף כולל בתי הסתרים והקמטים. רחצה במים חמים ובסבון. רחצה בשעת דחק במים קרים.

חפיפת שער הראש (עמ' 147-148)

הסרת סיכות וגומיות מהשער. חפיפת השער במים חמים ובשמפו. מרכך שער. חפיפה במים קרים, כשאינם מקשים את השער, באופן חד פעמי. חפיפה במים קרים בטעות.

חציצות בשער הראש (עמ' 149-150)

שער שנדבק מזיעה. כינים. קשקשים. תספורת. שער צבוע.

חציצות בפנים ובפה (עמ' 151-154)

עיניים. איפור. ליחת העין. עדשות מגע. משחת עיניים. אוזניים. עגילים. דלקת אוזניים. אף. ליחה יבשה. פה. בית הסתרים. אכילת בשר ביום הטבילה. קילוף עור. שיניים. סתימה. שן תותבת. כתר. אבן שיניים. גשר.

רחצת הגוף (עמ' 155-159)

רחצת הגוף. צוואר. כתפיים. ידיים. בית השחי. בית הקמטים. גוף לפנים. טבור. שיער הערווה. גב. נקבי הגוף. רגליים. עור יבש.

חציצות שונות (עמ' 160-165)

קרם, משחה, צבע, לכלוך, פצעים, קוץ, רסיס, קילופי עור, כוויות, חבישות ותפרים.

חובת העיון (עמ' 166)

"עיון הגוף הוא דבר תורה". כיצד בודקים את הגוף והשער מחציצות.

בעיות בחפיפה (עמ' 167)

אישה שלא חפפה את שער הראש וטבלה. אישה שלא עיינה בגופה וטבלה. אישה שלא עיינה בבתי הסתרים וטבלה.

זמן ההכנות (עמ' 168)

מנהג טוב להתחיל בהכנות מבעוד יום ולסיים בצאת הכוכבים. אישה שיכולה להתכונן טוב יותר בלילה, יכולה לעשות את ההכנות בלילה אך תקפיד לעשותם בנחת. אישה שיכולה להתכונן טוב יותר ביום, יכולה להתכונן ביום אך עליה לשמור על עצמה מחציצות עד הלילה, כפי שיפורט בהמשך.

מסיום ההכנות ועד הטבילה (עמ' 169)

מסיום ההכנות ועד הטבילה יש להישמר מלעסוק בדברים העלולים להוות חציצה.

זמן ההטבילה (עמ' 170-172)

טבילה לאחר תום השבעה נקיים לאחר צאת הכוכבים. טבילה בין השמשות. טבילה ביום. טבילה ביום השמיני.

טבילה בערב שבת ובערב יום טוב (עמ' 173-175)

יש לעשות את כל ההכנות לפני כניסת שבת או חג. במקווה עליה לעיין שוב בגוף ובשער. טבילה אחרי צאצ הכוכבים. טבילה בין השמשות. לא טובלים בליל שבת אם הבעל לא נמצא.

טבילה במוצאי שבת ובמוצאי יום טוב (עמ' 176)

זמן ההכנות על פי השו"ע ולפי הרמ"א. דרך ההכנות.

טבילה בזמנים מיוחדים (עמ' 177-184)

טבילה בליל שבת שהוא מוצאי יום טוב, טבילה בליל שבת שחל במוצאי שבועות, טבילה בליל שבת שחל במוצאי יום טוב שני של ראש השנה,טבילה בליל שבת שחל במוצאי שביעי של פסח, טבילה בליל יום טוב שני של ראש השנה או בליל יום טוב שני של גלויות, טבילה במוצאי שבת שהוא ליל יום טוב, טבילה בליל יום כיפור או בליל ט באב, טבילה בליל תשעה באב שחל בשבת, טבילה כאשר אחד מבני הזוג יושב שבעה.

דרך הטבילה (עמ' 185-186)

טבילה כשרה. כשאין בלנית. דרך הטבילה. אישה שלא טבלה כראוי. טבילה חוזרת.

מספר הטבילות (עמ' 187-188)

מספר הטבילות מעיקר הדין ולמעשה. מספר הטבילות למי שאין למשפחתה מנהג קבוע.

מקום הברכה (עמ' 189)

מקום הברכה לפוסקים השו"ע ולפוסקים כרמ"א.

ברכת הטבילה (עמ' 190)

נוסח הברכה. יהי רצון. לשם יחוד.

זמנים שטוב שלא לשמש בהם (עמ' 191)

תשמיש בעשירי באב, בליל ראשון של פסח, בליל שבועות, בשני לילי ראש השנה, בליל שמחת תורה.

רחצה לאחר הטבילה (עמ' 192)

לאחר הטבילה, בעודה בבית הטבילה, יש אוסרים להתקלח.

צניעות בטבילה (עמ' 193)

אין לפרסם את הטבילה שלא לצורך.

כשיוצאת מהטבילה (עמ' 194)

אישה, שדבר ראשון שפגשה לאחר הטבילה, הוא חיה טמאה או גוי, תחזור ותטבול ללא ברכה.

מקום הטבילה (עמ' 195)

הטבילה עולה רק אם טבלה במקווה כשר או במעיין או במים שהם כמעיין.

אשריכם ישראל (עמ' 196)

לפני מי אתם מיטהרין? מי מטהר אתכם? אביכם שבשמים!