פרשת ויקרא - על כל קורבנך תקריב מלח

הטעם לאות א' קטנה בויקרא. טעם הקורבנות לפי הרמב'ן: הקורבן במקום האדם. מידת הענווה. חמץ אסור במשהו. חמץ רומז לגאווה. ענוותנותו של משה. כל הבורח מן הגדולה. שמו של משה.

מדוע המשמח חתן וכלה כאילו הקריב קורבן תודה וכאילו בנה חורבה מחורבות ירושלים. מעלת קורבן תודה. מדוע יש חמץ במנחת שתי הלחם שבחג השבועות ובקורבן תודה.

שריפת שעיר החטאת. משה כעס וטעה. הכועס חוכמתו מסתלקת. נביא שכועס מסתלקת נבואתו. כעסם של אלישע ואליאב. גנות הכעס. משה הודה ולא בוש.

תפילת משה על מרים. צרעת עונש על לשון הרע. צרעת נעמן שר צבא ארם, תגובת יהורם. צרעת גיחזי, העגל שעשה ירובעם. סוטה: חוליו של אלישע, שמאל דוחה וימין מקרבת.

פינוי הכלים מהבית הנגוע לפני בוא הכוהן. התורה חסה על ממונם של ישראל. צדיקים חביב עליהם ממונם יותר מגופם.

המצטער על מות שני בני אהרון. בן עזאי שלא שימש את רבי ישמעאל. אליהו, אלישע ובני הנביאים. כשחלה רבי אליעזר. מיתת רבי עקיבא. תפילת חנה. שמואל. עמל התורה של יעקב.

מצוות התוכחה. מדוע צריך להוכיח. כיצד מוכיחים.

קידוש השם - במידות ובמעשים מתוקנים. חילול השם - מי שמתנהג שלא כראוי. אדם גדול צריך להיזהר במעשיו גם בדברים המותרים. מסירות נפש כדי להימנע מעבירה של גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה. מדרגת הרוגי מלכות.

שמיטה. יובל. כדי שתדעו שהארץ שלי היא. גלות כעונש על ביטול מצוות שמיטה. חביבה ארץ ישראל שבחר בה הקב'ה. שכינה שורה רק בארץ ישראל. רבי יעקב עמדין. רבי זירא התענה כדי לשכוח תלמוד בבלי.

אינו דומה מועטים העושים את התורה למרובים העושים את התורה. זכויות הציבור מרובות מזכויות היחיד. המתפלל ביחידות לא יתפלל בארמית. מלאכי השרת לא מבינים ארמית. עשרה שמתפללים שכינה עמהם. תפילת הדרך בלשון רבים. מעלת תפילת הרבים. מעלת התפילה במניין. מעלת התפילה בבית הכנסת.