ספר ויקרא פרשת צו - הטעמים לאיסור נותר

תרומת הדשן. ההגרלה. כוהן הרג כוהן. כוהן דחף כוהן. הכוהן התורם לובש בגדי כהונה. הוצאת הדשן.

מדוע המשמח חתן וכלה כאילו הקריב קורבן תודה וכאילו בנה חורבה מחורבות ירושלים. מעלת קורבן תודה. מדוע יש חמץ במנחת שתי הלחם שבחג השבועות ובקורבן תודה.

'ונפש ... מנחה לה''. המנחה מן הצומח: חיטה, שעורה (בסוטה ועומר), שמן זית, לבונה, יין לנסכים. מקטירים קומץ ולבונה. מרדכי לימד הלכות קמיצה בשושן. דברי המן. ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם.

ימי המילואים. שמן המשחה. הכיור וכנו. מעשי רבי חיא. הכנה לדבר מצווה. ספירת העומר. ימי ההגבלה. משה בהר סיני. ההכנות בחודש אלול. חסידים ראשונים היו שוהים שעה אחת לפני התפילה.

מערכות האש שעל המזבח: מערכה גדולה, מערכה של קטורת ומערכה לקיום האש. אש התמיד. קורבן עולה מכפר על הרהור הלב. סגולה להינצל מהרהור עבירה. ההבדל בין עבודת ה' של הלל לבין עבודתו של יונתן בן עוזיאל. מעלתם של פושעי ישראל.

קורבן עולה מכפר על הרהור חטא. הרהור עבירה גדול ממעשה העבירה. מדוע נקרא הקורבן בשם עולה. סגולה להינצל מהרהור עבירה.

קורבן תודה. החייבים: יורדי הים, הולכי מדבריות, חבוש בבית האסורים וחולה שנתרפא. לחמי תודה: חלות מצות, רקיקי מצות, סולת מורבכת, חלות לחם חמץ. ברכת הגומל. 'וארשתיך לי לעולם'.

שוחטים את קורבן החטאת במקום ששוחטים את קורבן העולה כדי שלא לבייש את החוטא. אסור להלבין פנים בשעת תוכחה. השמירה על כבודו של העבד. ההיתר להראות לתלמידים נגע צרעת.

קורבן עולה על ביטול מצוות עשה ועל הרהור הלב. איוב הקריב עולות. אברהם ונח הרהרו אחר מידותיו של הקב'ה. רבנו יונה: אזהרה על המחשבות. מלחמת מדין. מסילת ישרים. רמב'ם הלכות מקוואות.

קרבן תודה. הודיה על נס. יורדי הים. הולכי מדברות. חבוש בבית האסורים. חולה שנרפא. המשמח חתן וכלה. מהר'ל, תפארת ישראל: לחמי חמץ. פסח. חמץ ומצה.