שי לילדים
ישי קרויזר שלמה קרויזר
לימוד והנצחה לעילוי נשמות שלמה וישי קרויזר ז”ל אחים יקרים ואהובים אשר עלו יחדיו בסערה לגנזי מרומים

בית המקדש

עלייה להר הבית

מצוות עשה ליראה מן המקדש. בהר הבית לא נועלים נעלי עור ולא הולכים עם ארנק גלוי.לפני העלייה יש לטבול במקווה כשר לאחר הכנות: הסרת חציצות ע'י רחצה, חפיפה ועיון.

הלכות טבילה לעולים להר הבית

הכנות לטבילה לעולים להר הבית: חפיפה, רחצה, עיון, חציצות, טבילה.

תפילה בהר הבית

חשיבות התפילה בהר הבית. כל התפילות עוברות דרך הר הבית. האבות התפללו בהר הבית, הרמב'ם התפלל בהר הבית. כשנאסר על יהודים להתפלל בהר הבית הם התפללו ליד הכותל. הכמיהה לתפילה בהר הבית.

בית כנסת בהר הבית

תוספת הורדוס בצפון הר הבית ובדרומו לא נתקדשה. אזורים מוגדרים בהר הבית מותרים לכניסה לטמאי מתים. גדולי ישראל: הרב טוקצינסקי, הרב שלמה גורן והרב מרדכי אליהו קראו לבניית בית כנסת בהר הבית.

בכבודי לא מחיתם

במעשה פלגש בגבעה עם ישראל נענש בגלל שהשאירו את פסל מיכה. במפקד שערך דוד עם ישראל נענש על שלא תבעו את בניין בית המקדש. חגי הנביא מוכיח את העם על אי בניית בית המקדש

מקדש משמיים?

מצוות בניית בית המקדש מוטלת על עם ישראל. משמעות הביטוי 'מקדש משמיים' היא שהקב'ה יסייע בדרך נס כשעם ישראל יבנה. בית המקדש השלישי יבנה לפני מלכות בית דוד.

אבן השתייה

אבן השתייה היתה בקודש הקודשים ועליה היה מונח ארון הברית.רבי בנימין מטודלה בספרו 'מסעות בנימין', תלמיד הרמב'ם, רבי עובדיה מברטנורא והרדב'ז זיהו שאבן השתייה נמצאת תחת 'כיפת הסלע'.

בניית המזבח לפני בניין המקדש

אבני המזבח: ללא מגע ברזל, שלמות. מבנה המזבח: יסוד, סובב, מקום המערכה, קרנות, כבש גדול, כבשים קטנים. מותר להשתמש במלט. אבני המזבח מקרקעית הים או מעומק האדמה.

המזבח הלכה למעשה

מיקומו של המזבח. אורכה של אמת המזבח. היסוד. הסובב. מקום המערכה. התפוח. המערכות. הספלים. השיתין. הכבש הגדול. הרבובה. הכבשים הקטנים. בניית המזבח.

הקרבת קרבנות בטומאה

טומאת מת דחוייה בציבור. מותר לטמאי מת: להכנס לעזרה, לבנות את המזבח, להקריב קרבנות שזמנם קבוע. קרבן פסח נאכל בטומאה. ה'כפתור ופרח' בשם רבי יחיאל מפריז וכן רבי עקיבא איגר פעלו לחידוש עבודת הקרבנות.

מבנה הר הבית

שטחו של הר הבית הוא חמש מאות אמה על חמש מאות אמה. הר הבית מוקף חומה. הר הבית בנוי על חללים. שערי הר הבית: שניים בדרום, אחד במערב, אחד בצפון ואחד במזרח.

הסורג והחיל

הסורג מקיף את העזרה מכל ארבעת רוחותיה. החיל נמצא לפנים מהסורג. עולים מהחיל לעזרת נשים בשתיים עשרה מדרגות.

עזרת נשים, המעלות ועזרת ישראל

בעזרת נשים ארבע לשכות: נזירים, דיר עצים, מצורעים ושמנים. מעזרת נשים עולים בחמש עשרה מעלות לעזרת ישראל. בעזרת ישראל שמונה לשכות: מלח, פרווה, מדיחים, גזית, הגולה, העץ, פנחס המלביש ועושי חביתין.

עזרת כוהנים

עזרת כוהנים. בית המטבחיים. בית המוקד. בין האולם והמזבח. הכיור.

האולם

האולם הוא הבניין שלפני ההיכל. על גבי פתח האולם חמש אמלתראות = קורות עץ. באולם שני שולחנות, אחד של שיש ואחד של זהב. החלל משני צידי האולם נקרא בית החליפות.

ההיכל

ההיכל נמצא בין האולם וקודש הקודשים. להיכל שתי קומות המובדלות על ידי תקרות. בפתח ההיכל ארבע דלתות. בצידי שער ההיכל שני שערים קטנים. בהיכל עמדו השולחן, המנורה ומזבח הזהב.

עבודת הכוהנים והלויים במקדש

קידוש הכוהנים. כוהן בעל מום. מומים הפוסלים כוהנים. תחילת עבודתו של הכוהן. משמרות הכוהנים. קורבן פרטי של כוהן. כוהן גדול. בגדי כהונה. סדר לבישת הבגדים. פסול בבגדים. כוהנים שתויי יין. תספורת הכוהנים. המקומות המותרים בכניסה לכוהנים. טמא שעבד במקדש. ריצוי הציץ. טומאה דחויה בציבור. כוהן אבל. כוהן שעבד עבודה זרה. כהן ערל. עמידת הכוהן. עבודה בימין. כוהן הנשוי בעבירה והנטמא למתים. כוהנים הפסולים לעבודה. שמירת הכוהנים. הממונים. עבודת הלויים. שירת הלויים. שמירת הלויים.

סדר עבודת היום במקדש

שמירת הכוהנים והלויים. הממונה על השומרים. הפיס. בדיקת העזרה. תרומת הדשן. הורדת הדשן. סידור המערכות. סדר הקרבת קורבן התמיד. דישון המזבח הפנימי. הולכת הדם וזריקתו. דישון והטבת המנורה. הפשטת הקורבן וניתוחו. הולכת האיברים. תפילת הכוהנים. הקטרת הקטורת. ברכת הכוהנים. הקרבת מנחת נסכים. הקרבת החביתין. ניסוך היין. הקרבת קורבן תמיד של בין הערביים.

קורבן חטאת חיצונית

קרבן חובה. מביאים אותו יחד וציבור. נשחט בצפון המזבח. סמיכה, וידוי, שחיטה, קבלת הדם, הולכה, נתינת הדם על ארבע קרנות המזבח. את שיירי הדם שופכים על הייסוד הדרומי. את הבשר הכהנים אוכלים בעזרה ליום ולילה.

קורבן חטאת פנימית

המביאים: יחיד- פר כהן משיח, ציבור- פר העלם דבר של ציבור, שעירי עבודה זרה, השעיר לה' ביום כיפור, שותפים- פר כהן גדול ביום כיפור.

חטאת העוף

קורבן יחיד. תורים. בני יונה. מליקה כנגד קרן דרומית מערבית של המזבח. הזאה על קיר המזבח בחציו התחתון. הכוהן ממצה את הדם אל יסוד המזבח. כוהנים אוכלים בעזרה.

קורבן חטאת יחיד- חטאת חיצונית

חטאת נשיא, חטאת יחיד קבועה, חטאת עולה ויורד, חטאת עבודה זרה של יחיד, חטאת נזיר טהור, חטאת נזיר שנטמא, חטאת מצורע, חטאת זב, חטאת יולדת.

קורבן חטאת ציבור פנימית וחיצונית; קורבן חטאת יחיד פנימית

פר העלם דבר של ציבור. שעיר עבודה זרה. שעיר יום הכיפורים. שעירי מוסף ראש חודש ומועדות. קרבן חטאת שבא עם קרבן שתי הלחם. פר כהן משיח.

קורבן עולה מהצאן והבקר

יחיד וציבור מביאים קורבן עולה, זכר מהבקר, הכבשים או העיזים. הקורבן נשחט בצפון המזבח. את הדם זורקים על שתי זויות המזבח. הקורבן מוקרב כולו על המזבח, עם נסכים של סולת, שמן ויין.

עולת העוף

תורים, בני יונה, מליקה בקרן דרומית מזרחית של המזבח, מיצוי הדם על קיר המזבח, מליחת הראש, הסרת הזפק, השלכת הזפק לבית הדשן, שיסוע העוף בכנפיו, מליחת גוף העוף וזריקתו על אש המערכה.

עולת יחיד

מביאים עולת יחיד: גר, נדר או נדבה, עולת ראייה, זב, יולדת, מצורע, נזיר, כהן גדול. עולת דל.

עולת ציבור

עולת ציבור: תמיד, מוסף שבת, מוסף ראש חודש, מוסף פסח, מוסף עצרת, מוסף ראש השנה, מוסף יום כיפור, מוסף סוכות, מוסף שמיני עצרת, עומר, שתי הלחם, עולת העם ביום הכיפורים, פר עבודה זרה, קיץ המזבח.

קורבן אשם

איל, כבש, זכר. שחיטה בצפון המזבח. סמיכה. וידוי. שחיטה. קבלת הדם. הולכה. זריקת הדם. אכילת הקרבן בעזרה. זמן אכילת הקרבן.

סוגי קורבן אשם

אשם גזילות. אשם מעילות. אשם שפחה חרופה. אשם מצורע. אשם נזיר שנטמא. אשם תלוי.

קורבן שלמים- כללים

מין הקרבן. גיל הקרבן. בדיקת מומים. הקדשת הקרבן. מקום השחיטה. סמיכה. שחיטת הקרבן. קבלת הדם. זריקת הדם. שיירי הדם. האמורים. תנופה. מליחת הקרבן. אכילת הקרבן. צורת אכילת הקרבן. זמן אכילת הקרבן.

קורבן שלמים- פירוט סוגי קרבנות 1

שלמי ציבור. שלמי יחיד. חגיגת ארבעה עשר. שלמי חגיגה. שלמי שמחה. שלמי ביכורים.

קורבן שלמים- פירוט סוגי קרבנות 2

שלמי הגר. שלמי נזיר. שלמי תודה. בכור. מעשר בהמה. קורבן פסח.

קורבן תודה

קורבן נדבה. כבש. עז. בקר. נשחט בכל מקום בעזרה. לחמי תודה. חלות מאפה תנור. חלות רקיקין. חלות מורבכת. חלות חמץ. נאכל בירושלים. נאכל על ידי כוהנים ובעלים ליום ולילה עד חצות.

קורבן בכור

חובה. כבש. עז. בקר. זכר. בעל הבכור מקדישו ונותנו לכוהן. בשר הבכור נאכל לכוהנים, נשותיהם, בניהם, בנותיהם ועבדיהם. נאכל בירושלים לשני ימים ולילה אחד.

קורבן מעשר

מין הקורבן: כבשים, עיזים, בקר; זכרים ונקבות. אין סמיכה. הבשר נאכל על ידי בעל הקורבן ולמי שירצה לתת לו ובלבד שיהיו טהורים. נאכל בירושלים. נאכל ביום ההקרבה, בלילה שלאחריו ולמחרת עד השקיעה.

נסכים

מביאים נסכים מסולת חיטים, שמן ויין. מביאים נסכים אחרי כל בהמה שהוקרבה לעולה או לשלמים וכן אחרי הקרבת בהמות החטאת והאשם של המצורע. מקטירים את המנחה על המזבח. מנסכים את היין לספל המזרחי שעל המזבח.

מנחת סולת

מביאים מנחת סולת בנדר או בנדבה. מביאים סולת חיטים, שמן ולבונה. הכוהן קומץ מהמנחה ומקטיר את הקומץ על גבי המזבח. את המנחה אוכלים הכוהנים בעזרה ביום ההקרבה ובלילה שאחריו עד חצות. מנחת סולת היא מנחת יחיד.

מנחת מחבת ומרחשת

מנחת מחבת ומרחשת - מנחת יחיד בנדר או בנדבה, מסולת חיטים, שמן ולבונה. מחבת - כלי שטוח. מרחשת - כלי עם דפנות. פותתים את המנחה. הכוהן קומץ ומקטיר את הקמיצה. הכוהנים אוכלים את המנחה בעזרה עד חצות הלילה.

מנחת מאפה תנור חלות ורקיקים

מנחת יחיד בנדר או בנדבה. מביאים סולת חיטים, שמן ולבונה. אחרי האפייה פותתים. הכוהן קומץ ומקטיר את הקומץ על גבי המזבח. הכוהנים אוכלים בעזרה ביום ההקרבה ובלילה שאחריו עד חצות.

מנחת העומר

מנחת חובה של ציבור. מנחת העומר מתירה את התבואה החדשה באכילה. מביאים בט'ז בניסן. מביאים שעורים, שמן ולבונה. קולים את הגרעינים לפני הטחינה. הכוהן קומץ ומקטיר על גבי המזבח. הכוהנים אוכלים. דוחה שבת.

מנחת שתי הלחם

מנחת חובה של ציבור. המנחה מתירה להקריב מנחות מהתבואה החדשה. מביאים בשבועות. מביאים חיטים. מחמיצים את הסולת. לשים עם מים. אופים כל כיכר משתי הלחם בפני עצמה. הכוהן מניף את הלחמים עם שני כבשים.

מנחת חביתין

כוהן גדול מביא בכל יום מסולת חיטים, שמן ולבונה. מחצית מקריבים בבוקר ומחצית מקריבים בין הערביים. בוללים את הסולת בשמן, חולטים את העיסה במים רותחים ומטגנים. מקטירים על גבי המזבח.

מנחת חינוך

כוהן שלא עבד בבית המקדש מימיו וכוהן הדיוט שהתמנה לכוהן גדול מביאים מנחת חינוך. מביאים מסולת חיטים, שמן ולבונה. בלילה. חליטה. אפיה. טיגון. פתיתה. הקטרה על גבי המזבח.

מנחת חוטא

את המנחה מביא מי שהתחייב בקורבן עולה ויורד ואין ידו משגת להביא בהמה או עוף לחטאת. סולת חיטים. הכוהן קומץ את המנחה ומקטיר את הקומץ על גבי המזבח. את שיירי המנחה אוכלים הכוהנים בעזרה.

מנחת סוטה

את המנחה מביאה אישה שבעלה קינא לה. מקמח שעורים. הכוהן קומץ ומקטיר את הקומץ על המזבח. את המנחה אוכלים כוהנים בעזרה. אין במנחה שמן ולבונה.

מנחת לחם הפנים

את לחם הפנים אופים בערב שבת. אופים שתים עשרה חלות. בשבת שמים את החלות על השולחן שבהיכל. בשבת הכוהנים אוכלים את החלות הישנות בעזרה.

קורבן מוסף שבת

קורבן ציבור. נשחט בצפון המזבח. שני כבשים זכרים. מוקרב עם מנחת נסכים. הוקרב על ידי הכוהנים מבית אב היוצא.

קורבן מוסף ראש חודש

קורבן ציבור. עולה וחטאת. לעולה: שני פרים, איל אחד ושבעה כבשים. לחטאת: שעיר עיזים אחד. נשחט בצפון המזבח. טעון נסכים: סולת, שמן ויין.

קורבנות מוסף בראש השנה

אחרי הקרבת תמיד של שחר מקריבים את מוסף ראש חודש ואחריו מקריבים את מוסף ראש השנה. מוסף ראש חודש: שני פרים, איל אחד ושבעה כבשים, כולם קורבנות עולה ושעיר עזים לחטאת. קורבן מוסף ראש השנה: פר, איל ושבעה כבשים, כולם קורבנות עולה ושעיר עזים לחטאת.

קורבן תמיד של שחר ביום הכיפורים

תרומת הדשן. הורדת הדשן. סידור המערכות. שחיטת התמיד. דישון המזבח והמנורה. הפשטת הקורבן ניתוחו. הולכת האיברים. תפילת כוהנים. הקטרת הקטורת. ברכת כוהנים. נסכים. חביתין. ניסוך היין.

עבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים

בגדי זהב. בגדי לבן, וידוי. שעירים. קלפי. הזאות. קטורת. כניסת הכוהן הגדול לקודש הקודשים. מחתה. דם הפר. דם השעיר. שעיר המשתלח. ברכת כוהנים. לשון זהורית. סוכות בדרך לצוק.

קורבן מוסף של חג הסוכות

בכל יום משבעת ימי החג מקריבים שני אילים, ארבעה עשר כבשים ושעיר חטאת. ביום הראשון מקריבים שלושה עשר פרים ובכל יום פוחתים פר אחד. סדר ההקרבה: פרים, אילים, כבשים ושעיר.

קורבן פסח

זמן השחיטה אחרי קורבן תמיד של בין הערביים. נשחט בעזרה. הדם נשפך על קיר המזבח. ניצלה בתנור בשיפוד של עץ רימון. נאכל בירושלים. נאכל על ידי המנויים עליו. נאכל עד חצות הלילה.

הקרבת קורבן פסח הלכה למעשה

מין הקורבן. זמן השחיטה. מקום השחיטה. קבלת הדם. שפיכת הדם. הקטרת האימורים. צליית הקורבן. דרך אכילת הקורבן. זמן אכילת הקורבן.

מקורות להלכות הקרבת קורבן פסח

מין הקורבן. זמן השחיטה. מקום השחיטה. קבלת הדם. שפיכת הדם. הקטרת האימורים. צליית הקורבן. דרך אכילת הקורבן. זמן אכילת הקורבן.

סדר הקרבת קורבנות חג השבועות

קרבנות המוסף הם: שני פרים, איל אחד, שבעה כבשים ושעיר עיזים. שתי הלחם: כל חלה עשוייה מעשרון סולת. מניפים את שתי הלחם עם שני כבשים.