'ונפש ... מנחה לה''. המנחה מן הצומח: חיטה, שעורה (בסוטה ועומר), שמן זית, לבונה, יין לנסכים. מקטירים קומץ ולבונה. מרדכי לימד הלכות קמיצה בשושן. דברי המן. ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם.
הטעם לאות א' קטנה בויקרא. טעם הקורבנות לפי הרמב'ן: הקורבן במקום האדם. מידת הענווה. חמץ אסור במשהו. חמץ רומז לגאווה. ענוותנותו של משה. כל הבורח מן הגדולה. שמו של משה.
איסור אכילת תולעים. פרי חדש. זוהר: צריך להיזהר מאכילת דברים טמאים ומדיבור בדברים אסורים. רמב'ם הלכות דעות. מסכת חולין, תוספות. חמורו של פנחס בן יאיר. מסילת ישרים. ספירת העומר.
צרעת הבית בארץ ישראל. צרעת בית כעונש על גזל וצרות עין. בזמן כיבוש הארץ הגויים ישאירו בתים מלאים כל טוב. בהריסת הבית יתגלו האוצרות שהחביאו הגויים. "כוחי ועוצם ידי". הצרעת מגיעה בהדרגה: בבית, בבגדים או בגוף.
ספירת העומר. ימי אבל על תלמידי רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה. ימי הכנה למתן תורה. ר' חיים ויטל- חשיבות המידות הטובות. דרך ארץ קדמה לתורה. רבי יהושע ובת הקיסר. הלל ושמאי והגרים.
אינו דומה מועטים העושים את התורה למרובים העושים את התורה. זכויות הציבור מרובות מזכויות היחיד. המתפלל ביחידות לא יתפלל בארמית. מלאכי השרת לא מבינים ארמית. עשרה שמתפללים שכינה עמהם. תפילת הדרך בלשון רבים. מעלת תפילת הרבים. מעלת התפילה במניין. מעלת התפילה בבית הכנסת.
מערכות האש שעל המזבח: מערכה גדולה, מערכה של קטורת ומערכה לקיום האש. אש התמיד. קורבן עולה מכפר על הרהור הלב. סגולה להינצל מהרהור עבירה. ההבדל בין עבודת ה' של הלל לבין עבודתו של יונתן בן עוזיאל. מעלתם של פושעי ישראל.
ימי המילואים. שמן המשחה. הכיור וכנו. מעשי רבי חיא. הכנה לדבר מצווה. ספירת העומר. ימי ההגבלה. משה בהר סיני. ההכנות בחודש אלול. חסידים ראשונים היו שוהים שעה אחת לפני התפילה.
קורבן עולה על ביטול מצוות עשה ועל הרהור הלב. איוב הקריב עולות. אברהם ונח הרהרו אחר מידותיו של הקב'ה. רבנו יונה: אזהרה על המחשבות. מלחמת מדין. מסילת ישרים. רמב'ם הלכות מקוואות.
שוחטים את קורבן החטאת במקום ששוחטים את קורבן העולה כדי שלא לבייש את החוטא. אסור להלבין פנים בשעת תוכחה. השמירה על כבודו של העבד. ההיתר להראות לתלמידים נגע צרעת.
